החלטה בתיק ת"א 39021-05-11

מבוא

1.                   בפני בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבות לשנות את המצב הקיים בת"ח 20 חלקה 34 בגוש 30011 ולפגוע בהפעלת ובהחזקת מתחם קולנוע סמדר המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בירושלים.

2.                   על פי המפורט בבקשה, פועל קולנוע סמדר במקום באותה מתכונת, מאז קום המדינה.

3.                   פורט בבקשה שמתחם קולנוע סמדר מצוי בעיקרו בחלקה 33 בגוש 30011, ואילו המבואה לבית הקולנוע, בית הקפה המצוי באותה מבואה, חדר ההקרנה וחדרי השירותים של בית הקולנוע, (כמו גם חלק מהמלונית), מצויים בת"ח 20 האמורה, שהיא נושא הבקשה.

4.                   אשר לבעלויות, צוין בבקשה שהמבקשת ואחותה ז"ל (להלן - "המנוחה"), ירשו את הזכויות במתחם הקולנוע מהוריהן. בעוד שהזכויות בחלקה 33 נרשמו באופן שווה על שמן של שתי האחיות, נרשמו הזכויות בתת חלקה 20 שבחלקה 34 על שם המנוחה בלבד.

5.                   מהבקשה ומתגובת המשיבים עולה שזכויות המנוחה בחלקה 33, אשר הועברו בירושה לבתה, נמכרו לאחרונה למבקשת, ושהזכויות בתת חלקה 20 רשומות בלשכת רישום מקרקעין על שם המשיבות, מכוח הסכם מכר בין המנוחה לבינן.

רקע- הליכים משפטיים קודמים

6.                   כפי שאפרט להלן, מספר הליכים אשר התנהלו בין המבקשת לבין המנוחה רלוונטיים לעניינו.

7.                   כפי שפורט בבקשה, תבעה המנוחה את פירוק השיתוף בקולנוע בשנת 1998, במסגרת ה.פ. 776/98. ביום 26.1.999 ניתן בהסכמת הצדדים פסק דין לפירוק השיתוף, ובית המשפט מינה את עורכי הדין י' אבירם ור' יהושע ככונסי נכסים לצורך ביצוע פירוק השיתוף ומכירת הקולנוע.

8.                   בתחילת שנת 2004 הגיש אחד מכונסי הנכסים, עו"ד ר' יהושע, בקשה למתן הוראות, שבה התבקש בית המשפט לאשר הסכם מכר מיום 18.12.03 (להלן- "הסכם המכר"), בגדרו מכרה  המנוחה למשיבות, חברות קבלניות, את כל זכויותיה בקולנוע. הזכויות הוגדרו בהסכם המכר כמחצית מהזכויות בחלקה 33, ומלוא הזכויות בתת חלקה 20. התמורה שנקבעה בהסכם המכר עבור אותן זכויות הייתה בסך של 400,000$.

9.                   המבקשת וכונס הנכסים השני, עו"ד י' אבירם, התנגדו לאישור המכירה. המבקשת הגישה מצידה בקשה לחייב את המנוחה למכור לה את זכויותיה, באותם תנאים שנקבעו בהסכם המכר.

10.               ביום 28.9.06 דחה כב' השופט י' שמעוני את שתי הבקשות, וקבע שאין לאשר את הסכם המכר, ולפיכך אף אין לרשום הערת אזהרה בגין ההסכם. עוד קבע כב' השופט י' שמעוני, כי לאחר שהתמנו כונסי נכסים לנכס לא היה באפשרותה של המנוחה לחתום על הסכם המכר, וכי ממילא היו אישור כונסי הנכסים ובית המשפט בבחינת תנאי מתלה להסכם.

11.               עוד נקבע בהחלטה כי המשיבות ידעו על מינוי הכונסים ועל האפשרות שהמכירה לא תצא אל הפועל. בית המשפט הוסיף וקבע שהמנוחה נהגה בחוסר תום לב, וכי די במחיר המופחת כדי להצדיק את ביטולו.

12.               בקשת רשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה ביום 29.7.07. כב' הנשיאה מ' ארד הותירה את ההחלטה על כנה, ואולם מצאה לנכון להתערב בסוגיית ההוצאות וקבעה שלאור היעדר תום הלב יש לחייב את המנוחה בהוצאות בסכום של 80,000 ש"ח.

13.               ביום 23.1.11 הגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, בה תבעו למנוע עריכת הסכם מכר למכירת חלקה של המנוחה למבקשת.

14.               המשיבות טענו בבקשתן שב- 30 בנובמבר 2008, חצי שנה לפני פטירת המנוחה, חתמו עם המנוחה הסכם נוסף, שבו נקבע כי אף שהסכם המכר לא אושר, מבחינת הצדדים ההסכם שריר וקיים,  ולפיכך תפעל המנוחה לרכישת זכויות המבקשת ולהעברתן למשיבות.

15.               עוד פורט בבקשה שמכוח הוראותיו של הסכם המכר, נרשמו המשיבות בלשכת רישום המקרקעין כבעלות הזכויות בתת חלקה 20.

16.               ביום 16.2.11 נדחתה בקשת המשיבות למתן סעד זמני. ביום 4.5.11 נמחקה התביעה על ידי כב' השופט מינץ, מחמת חוסר מעש.

17.               המבקשות פירטו בבקשתן שביום 20.3.11, אישר בית המשפט את ההסכם בין המבקשת לבין בתה של המנוחה, לפיו נמכרו זכויותיה בחלקה 33  למבקשת בתמורה לסכום של 8,130,000 ש"ח.